מה הקשר בין חיסוניות למערכת העיכול
מזון הוא הצורך החיוני של האדם ויש בו רכיבים תזונתיים התומכים בצמיחה ובבריאות.
עיבוד המזון נעשה במערכת העיכול, בעיקר ע"י המיקרוביום – הכינוי לאוכלוסיית טריליוני החיידקים מאלפי זנים המצויה במעי. המיקרוביום מכיל קבוצות חיידקים התורמים לבריאות (פרוביוטים) אך גם כאלו המחוללים מחלות והפרעות מטבוליות (פתוגנים). ליחסים בין שתי קבוצות חיידקים אלו תפקיד חשוב ומורכב בתפקוד התקין של הגוף. הרכב חיידקי המעיים, ייחודי לכל אדם ומהווה מעין "גנום שני" שלנו.
חוסר איזון במיקרוביום (מכונה דיסביוזיס) יכול להוביל להתפתחות של מספר מחלות כרוניות (למשל, השמנת יתר, סוכרת מסוג 1, סרטן, ועוד),
הקשר בין המעיים שלנו למערכת החיסון הוא די משמעותי. המעי הוא ביתם של חלק גדול מתאי החיסון של הגוף, והוא ממלא תפקיד מכריע בתפקוד החיסון. רקמת הלימפה הקשורה במעיים , מכילה מספר רב של תאי חיסון ואחראית לניטור ולתגובה לאיומים פוטנציאליים כגון פתוגנים ורעלים. בנוסף, המיקרוביום, ממלא תפקיד חיוני בוויסות מערכת החיסון. מיקרואורגניזמים אלו עוזרים לאמן את מערכת החיסון להבחין בין חומרים בלתי מזיקים לבין איומים פוטנציאליים, ובכך תורמים לחיזוק המערכת החיסונית. האיזון של חיידקי המעי יכול להשפיע על תפקוד מערכת החיסון והבריאות הכללית. לפיכך, שמירה על מעיים בריאים באמצעות תזונה מאוזנת, צריכת פְּרֵהביוטיקה מתאימה ובריאות עיכול טובה יכולה להשפיע לטובה על מערכת החיסון.
למרות היעילות של מוצרים פרוביוטיים, חוקרים הציגו את הרעיון של פוסטביוטיקה כדי לייעל את ההשפעות המועילות שלהם, כמו גם כדי לענות על הצרכים של הצרכנים לספק מוצר בטוח.
הפרוביוטיקה חייבת לשמור על הישרדותה מפני תנאים קטלניים בלתי הולמים של מערכת העיבוד, האחסון, ההפצה, ההכנה והעיכול כדי שיוכלו להפגין את ההשפעות הבריאותיות ביותר שלהן. הבעיה העיקרית היא חומצת הקיבה הקוטלת את מרבית החיידקים הפרוביוטיים ומקטינה מאוד את הפוטנציאל הבריאותי של חיידקי הפרוביוטיקה. לעומת זאת, החומר הפעיל שמייצרים החיידקים הפרוביוטיים במטרה למגר את מחוללי המחלות נקרא פוסטביוטיקה. מדובר במטבוליטים פרוביוטיים שהם כעין אנטיביוטיקה טבעית . הם מתגברים בהצלחה על התנאים הלא נוחים בעת ייצורם אכסונם ובעיקר על המגע עם חומצות הקיבה.
הפוסטביוטיקה היא החומרים הפעילים שמייצרים החיידקים הפרוביוטיים ומהווה למעשה קיצור דרך והיא היא, הדור הבא של הפרוביוטיקה.
בשל המבנה הכימי הספציפי של רכיבי הפוסטביוטיקה, הפרופיל הבטיחותי, זמן חיי המדף הארוכים והעובדה שלפוסטביוטיקה תכונות אנטי דלקתיות, תכונות המשפרות את הבקרה על מערכת החיסון (אימונומודולטוריות), נוגדות יתר לחץ דם, מעכבות שגשוג תאים לא תקינים ופעילות נוגדת חמצון, הפוסטביוטיקה יעילה לאין שיעור מהפרוביוטיקה.
הממצאים של מחקרים אחרונים מצביעים על כך שלפוסטביוטיקה עדיפות מבחינת בטיחות, היבטים קליניים, טכנולוגיים וכלכליים.
ניתן ליישם את היתרונות הללו ע"י תוספי פוסטביוטיקה ולפתח מזון פונקציונלי כדי לחזק את מערכת החיסון , למנוע ולטפל במחלות מסוימות, ובסך הכל לקדם את מצבנו הבריאותי.
אם כן, למיקרוביום שלנו תפקיד חשוב ומכריע בשמירה על בריאותנו ולכן, ניתן לומר שהבריאות מתחילה מהבטן.
