הבא נחזור לרגע ליסודות. אנחנו מדברים על אחד מהנושאים הכי חמים – המיקרוביום. ליתר דיוק, אנחנו הולכים להסתכל על ההבדל בין פרה-ביוטיקה, פרוביוטיקה ופוסט-ביוטיקה ואיך כול אחד מהם יכול להשפיע על הבריאות שלנו.
מהו המיקרוביום?
מיקרוביום הוא ההגדרה לטריליוני המיקרואורגניזמים החיים בגופנו. אלו כוללים חיידקים, וירוסים, שמרים, פטריות ואורגניזמים זעירים אחרים. רוב החיידקים הללו חיים במעיים וליתר דיוק במעי הגס. קהילה זו של חיידקים נקראת מיקרוביום. לפחות 2 ק"ג ממשקל גופנו הם חיידקים. במספרים ההערכה היא בין 40 –ל- 100 טריליוני חיידקים. טריליון הוא 1,000 ביליון…כך שהמעיים שלנו מכילים עשרות טריליוני חיידקים כלומר עשרות אלפי ביליונים של חיידקים.
רוב החיידקים האלה אינם מזיקים, אבל יש גם כמה חיידקים די רעים שיכולים לפלס את דרכם לתוך המעיים ובמקרים מסוימים, להוביל להפרעות עיכול, אנרגיה נמוכה, מערכת חיסון פגיעה ואפילו עלייה במשקל. אבל אל דאגה, יש גם כמה חיידקים ממש טובים במיקרוביום. נקרא להם החבר'ה הטובים ואלה מכונים בדרך כלל חיידקים פרוביוטיים. הם חיוניים לבריאות הכללית, לעיכול ואף למשקל. החיידקים הפרוביוטיים מקדמים את בריאות המעיים על ידי שמירה ושיקום תפקוד תאי האפיתל, שמירה על החיסוניות, ועיכוב ההתפתחות של חיידקים פתוגניים מחוללי מחלות.
התקדמות בהבנתנו את תרומת המיקרוביום של המעי לבריאות האדם והמתאם עם התפתחות מחלות, כולל מצבי מעיים כרוניים כגון כמחלת מעי דלקתית (IBD), קרוהן או קוליטיס הניעו מחקרים רבים של פרוביוטיקה – מה שמכונה בשפה פשוטה החיידקים הטובים התורמים לבריאותנו.
פרוביוטיקה יכולה להבטיח שהמיקרוביום פועל על הצד הטוב ביותר. כאשר המיקרוביום בריא, הוא ממלא תפקיד מכריע בייצור ויטמינים, עוזר לגוף לעכל מזון ותרופות, מונע חדירת חיידקים רעים למחזור הדם, תומך בבריאות הנפשית שלנו, ואפילו עוזר להגיע למשקל גוף בריא.
כדי לשמור על מיקרוביום בריא, חשוב לאכול מגוון רחב של מזונות, כולל מזונות מותססים עשירים בפרוביוטיקה כמו כרוב כבוש או יוגורט מחלב עיזים. כמובן, כשזה מגיע לשמירה על בריאות המעיים, פרוביוטיקה היא רק קצה הקרחון. הם יצורים חיים, ובדיוק כמו כל יצור חי, הם צריכים דלק כדי לשגשג. זה המקום שבו הַפְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה נכנסת לתמונה. הַפְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה הם סוגים של סיבים שגוף האדם לא יכול לעכל. חיידקי המעיים שלנו, לעומת זאת, יכולים לעכל את הסיב הזה.
הַפְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה משמשת כדלק או מזון לפרוביוטיקה. הַפְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה עוזרת להזין את חיידקי המעיים , לסייע למערכת העיכול ולחזק את מערכת החיסון.
תזונה עשירה ב -פְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה היא כל תכשיר המכיל סיבים. אגב, בטטה וארטישוק ירושלמי, עשירים במיוחד בסיבי פְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה ונחשבים SUPER FOODS. למעשה כול מזון עשיר בסיבים הוא פְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה.
הַפְּרֵה-בִּיּוֹטִיקָה באופן כללי הם סיבים שאנו לא יכולים לעכל. הם בלתי ניתנים לעיכול על ידי מערכות האנזימים שלנו. אנחנו לא יכולים לפרק אותם. וכך הן מגיעות כמולקולות סוכר ארוכות שרשרת שהחיידקים הטובים והידידותיים שלנו במעי, בעיקר במעי הגס, אוהבים לצרוך. עכשיו זה נהדר. כעת אנו מאכילים את החברים שלנו במה שהם רוצים לאכול. הם מתרבים ועושים כל מיני דברים נפלאים. ובכן, במשך שנים ידענו שהחברים שלנו לבטן היו שימושיים להפליא עבורנו. ידענו שהם אוהבים לאכול סיבים פְּרֵה-ביוטיים. ידענו שככל שניתן להם יותר סיבים פְּרֵה -ביוטיים, כך הם ייצרו יותר מהם, ולמען האמת, היציאות שלנו יהיו יותר טובות.
מה שלא ידענו זה שהחבר'ה האלה מייצרים תרכובות שנקראות כיום פוסטביוטיקה. וזו בעצם הסיבה שאנחנו רוצים לצרוך פרוביוטיקה.
פוסטביוטיקה אפשר להגדיר כדור הבא של הפרוביוטיקה. לא מדובר בחיידקים החיים אלא בחומר הפעיל, האנטיביוטיקה הטבעית שהחיידקים הטובים מייצרים כדי למנוע מהחיידקים הרעים לצמוח.
פרופסור מרווין אדיאס זכה בפרס נובל לרפואה על הגילוי של האופן בו חיידקי המיקרוביום מתקשרים עם המיטוכונדריה שלנו, עם ה-DNA שלנו, עם המוח שלנו. ומי היה מנחש שתרכובות פשוטות המיוצרות על ידי החיידקים הטובים במיקרוביום שלנו הן כל כך חיוניות כדי למעשה להפעיל את המיטוכונדריה שלנו לייצר אנרגיה, כמה אנרגיה לייצר, להגיד למוח שלנו באיזה מצב רוח אנחנו צריכים להיות. והכל מהשפה החדשה שהתגלתה של הפוסטביוטיקה.
אז הפוסטביוטיקה הזו באמת שפה. וגילוי הפוסטביוטיקה דומה לשבירת הקוד האניגמה במלחמת העולם השנייה. קוד האניגמה היה הקוד הגרמני, שבו כל תנועות החיילים הגרמניים, כל תנועות המטוסים הגרמנים היו מכוונות על ידי קוד בלתי ניתן לשבירה. יכולנו להאזין ולשמוע את הקוד, אבל הקוד היה כל כך מורכב שלקח שנים לשבור ולפענח את שפת הקוד הזה. ויש אפילו סרט מפורסם על קוד האניגמה. גם כאן, גילינו שפה קיימת שפשוט לא ידענו איך לפרש אותה. והנה פיצחנו את השפה וזה מה שכל כך מרגש בגילוי הפוסטביוטיקה.
